אלום אל-אל בע"מ נ' וזנה - פסקדין

החלטה

אני פוסקת לעד 250 ₪ ובשלב זה תישא התובעת בשכרו.

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תש"ע, 17/06/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה אסיף, שופטת

פסק דין

התביעה היא לתשלום על סחורה שלטענת התובעת סופקה לנתבע.

הנתבע מודה כי רכש סחורה מהתובעת אך לטענתו מדובר בסחורה ששוייה 10,540 ₪ בלבד וסכום זה שילם, לטענתו, בשני שיקים כל אחד מהם ע"ס 5,000 ₪ ובסכום נוסף ששולם במזומן עבור הובלות.

הנתבע טוען כי ראיה לכך שאין שחר לטענות התובעת באשר לסכום ההזמנה ניתן למצוא בכך שזו יועדה לעבודה שביצע כמפורט בנספח א' לתצהירו ואשר תמורתה אמור היה לקבל 29,000 ₪ בלבד ואין אפוא כל הגיון בכך שישלם עבור החומרים לבדם סכום של למעלה מ- 28,000 ₪ כפי שטוענת התובעת.

היום נחקרו העדים.

לאחר ששמעתי את העדים אני מחליטה לקבל את התביעה.

עדות העד מטעם התובעת היתה למעשה אינה מעלה ואינה מורידה מאחר שהנתבע והעד מטעמו מודים כי קיבלו סחורה שנשלחה אליהם באמצעות משאית.

אשר לעדות מנהל העבודה מטעם התובעת זו הותירה רושם מהימן מאוד ואני מאמינה לעדותו ולפיה נערכה על ידו ההזמנה נספח א' והנתבע או אביו חתמו עליה ורק לאחר מכן סופקה הסחורה ונעשה החשבון גם לגבי הפרזול שמצטרף לאלומיניום כפי שהוא מופיע בנספח ג' לתביעה. בהתאם לחישוב הזה הוצאה חשבונית על יתרת הסכומים המגיעים לתובעת, בניכוי הסך של 10,540 ₪ ששולם כמקדמה.

עדותו של מנהל העבודה היתה עקבית וסדורה והותירה רושם מהימן מאוד ואני מאמינה לעדותו.

יצויין כי גם הנתבע עצמו הודה כי המנהל, אוסאמה, היה מהימן (עמ' 12 שו' 23 ושו' 28).

העובדה שהנתבע או אביו אינם חתומים על החשבון נספח ג', אמנם מקשה על התובעת להוכיח את הסכומים הנקובים בו, אך אין חתימה אינה דרישה בלעדית בתביעה כגון זו.

עדות הנתבע ואביו לעומת זאת הותירה רושם שאינו מהימן ואינני מאמינה לעדותם. עדותם היתה מתחמקת בכל העניינים הרלוונטים.

למשל תמוהה טענתם לפיה בכלל לא טרחו לבדוק את אותו נספח ג' ולראות אם החומרים המפורטים בו אכן סופקו להם בפועל או שמא נכללו באותה רשימה חומרים שכלל לא סופקו.

בנוסף, בין עדות האב לעדות בנו הנתבע, נתגלו סתירות לא מעטות ותמיהות רבות עוד יותר.

כך למשל טען הנתבע כי אינו חתום על התצהיר שצורף להתנגדות וזאת למרות העובדה שחתימתו על התצהיר אומתה בבית המשפט הזה כפי שעולה מהתצהיר.

כך למשל טען הנתבע כי אינו יודע מדוע לא פנה לתובעת לבקש חשבונית על הסך של 10,540 ₪ ששילם, לטענתו, ואילו האב טען כי ביקש חשבונית ואף נסע לשם כך למקום עיסקה של התובעת, שם אולץ להמתין שעות רבות ולא קיבל חשבונית.

אם אכן מנהל הנתבע את העסק, כפי שניסה לטעון בעדותו בפני, והאב רק עובד אצלו, אין כל הגיון בכך שהאב, על דעת עצמו וללא ידיעת הבן המנהל, יסע אל התובעת לבקש חשבונית.